פלאפון תקשורת בע"מ נ' אובשני

החלטה

בפני בקשת המבקש להאריך המועד להגשת ההתנגדות ולעכב הליכי הביצוע עד להכרעת ההתנגדות.

המבקש טוען כי לא היה מיוצג בתקופה הרלוונטית להגשת בקשותיו, ואילו נציגי המשיבה, עמם ערך משא ומתן לסילוק המחלוקת, לא עדכנו אותו כי ההדברות בין הצדדים אינה מעכבת את מרוץ התקופה להגשת ההתנגדות.

לטענתו, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו שצורף לתשובה לתגובה, המשיבה היא זו שחייבת לו כספים והראיה היא במסמכים שהוצאו תחת ידה. המבקש לא פירט מה הסכומים שחבה לו המשיבה, לטענתו, ולא ציין בתצהירו בעבור מה נוצר חוב זה, מלבד אמירה כללית (שלא נכללה בתצהיר) כי המשיבה אמורה הייתה לזכותו בעברו התחברותו לשירותיה ולא עשתה כן.

המשיבה מתנגדת לבקשות. לטענתה, המבקש היה מודע לצורך להגיש התנגדותו במועד הקצוב, למרות שלא היה מיוצג ע"י עורך-דין. כך למשל, כחמישה ימים לאחר שנמסרה לו האזהרה, פנה והגיש בלשכת ההוצאה לפועל בקשה להאריך המועד להגשת ההתנגדות למשך כחודשיים.

בקשתו נדחתה תוך שרשמת ההוצאה לפועל מפנה אותו להגיש "בקשה מתאימה להתנגדות וכן הארכת מועד בהתאם להוראות הדין..". דא עקא, כי המבקש המתין עם הגשת התנגדותו כחמישה חודשים.

לפיכך, איחר המבקש את המועד להגשת ההתנגדות מבלי שיש בידו כל טעם מיוחד להצדיק את איחורו ודין בקשתו להידחות.

יוער,, כי המבקש, בתשובתו לתגובת המשיבה, אינו מכחיש את העובדות הנ"ל ואינו מסביר מדוע לא שטח אותן בבקשתו המקורית.

המבקש גילה חוסר תום לב בכך שפנה לבית המשפט בעתירה להארכת המועד מפאת שלא היה מיוצג, מבלי לחשוף לפני בית המשפט את העובדות לאשורן, קרי: כי ידע שעליו להגיש התנגדותו מועד, אף פנה בבקשה להארכת המועד לר' ההוצל"פ ובקשתו נדחתה.

די בהסתרת עובדות אלה משום לדחות הבקשה.

לגופו של ענין, מתברר מתוך העובדות הנ"ל כי העובדה שהמבקש לא היה מיוצג, לא מנעה ממנו את ידיעת הדין או את הפניה לערכאות. יתירה מכן, הפניה נערכה סמוך לקבלת ההתנגדות והדבר מצביע על כך שהמבקש ידע את מניין המועדים והבין כי עליו להזדרז עם הגשת התנגדותו. משהגיש בקשה להארכת המועד ובקשתו נדחתה בהעדר סמכות, היה עליו לעשות כפי שהורתה רשמת ההוצאה לפועל. המבקש לא עשה זאת ולא מסר כל טעם לדבר. אני מוצאת כי המחדל נופל לפתחו ואין בידו להצדקה לאיחור.

אם לא די באמור לעיל, הרי עיון במסמכים שצירף המבקש להבהרה שהגיש מלמדים כי התכתובת עם המשיבה או בא-כוחה נערכה בחודשים אפריל- יולי 2010. האזהרה נמסרה בחודש ספטמבר 2010. דהיינו: המו"מ בין הצדדים נוהל זמן רב לפני שנמסרה למבקש האזהרה בדבר פתיחת ההליכים נגדו. משמעות הדבר היא, שאין קשר בין התכתבות זו, לבקשתו של המבקש להארכת המועד, ולא היא שמנעה ממנו את הגשת ההתנגדות בזמן הקבוע בדין.

המבקש ציין במכתביו למשיבה כי אם לא יוסדרו ההדורים יאלץ לפנות לבית המשפט. אמירה זו מחזקת את המסקנה כי ההתנהלות בין הצדדים בדבר המחלוקת נערכה לני שהמשיבה פתחה בהליכים נגד המבקש.

נוכח פני הדברים כמפורט לעיל, הבקשה להארכת המועד נדחית. התוצאה היא שההתנגדות הוגשה באיחור ולפיכך נדחית היא על הסף.

מובן שבנסיבות אלה אין מקום לעכב את הליכי הביצוע.

המבקש ישא בהוצאות בסך 850 ₪.

אין באמור לעיל משום לגרוע מזכותו של המבקש לפנות לבית המשפט בתביעה נפרדת כנגד המשיבה, ככל והוא סבור כי עודה חבה לו כספים – כפי שטען.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"א, 22 אפריל 2011, בהעדר.